#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מיעטו טמא בתרומה בג""ש דתושב ושכיר מפסח, או מקרא דאיש איש. מדוע אין ממעטים משם גם אנינות?<br>ואימא דערלה נמי? ומה ראית? (תירוץ הגמ' בקצרה).<br>ומה תירץ רבא על קושיא זו? (לפי שתי הדרשות)."	"כתיב וכל זר, זרות ולא אנינות.<br>ואין לומר זרות ולא ערלה, דהא יש את הילפותות דתושב ושכיר ואיש איש.<br>ומסתברא ערלה יש לרבות יותר, דיש בה יותר חומרות מאנינות.<br>ורבא אמר דמסתברא ללמוד מפסח את ערלה דכתיבא בגופיה, ולא את מעשר דאתי ליה מעלמא.<br>וכן הדרשה דאיש איש ע""כ באה לרבות ערלה דמשמע דאיירי בדבר שישנו באיש ולא באשה."	יבמות דף עא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דרשו מקראי דלהלן:<br>ומלתה אותו אז יאכל בו?<br>כל ערל לא יאכל בו?<br>כל בן נכר לא יאכל בו?<br>ולמאי איצטריך גם ערל וגם בן נכר?	"בו מילת זכריו מעכבת ולא בתרומה.<br>בו אינו אוכל אבל אוכל במצה ומרור.<br>בו המרת דת אוסרת ולא במעשר.<br>קמ""ל גם ערל דליבו לשמים, וגם בן נכר דלא מאיס."	יבמות דף עא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מנ""ל דערל אסור בתרומה לר""א ולר""ע?<br>ומאי עביד כל חד בקרא דחבריה? (למסקנא)."	"לר""א - ג""ש תושב ושכיר. לר""ע ילפינן מיניה למעט גר שמל ולא טבל וקטן שנולד מהול שלא יאכלו.<br>לר""ע - איש איש. לר""א דיברה תורה כלשון בני אדם."	יבמות דף עא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"הקשו לר""ע דיליף למעט ערל בתרומה מקרא דאיש איש, מאי עביד בקרא דתושב ושכיר דכתיב בפסח.<br>מה פירשו בזה לס""ד ומה הקשו?<br>ומה פירשו למסקנא?<br>ומה משיב ר""א על זה?"	"לס""ד - למעט גבעוני וערבי מהול&nbsp; מפסח. והקשו דאינם מולים כדתנן בנדרים מקרא דכל הגויים ערלים.<br>למסקנא - למעט גר שמל ולא טבל וקטן שנולד מהול, דאינם ערלים ולא יאכלו.<br>ור""א לטעמיה דמל ולא טבל הוי גר מעליא ואוכל. וכן דהקטן א""צ הטפת דם ברית ואוכל."	יבמות דף עא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מילה שלא בזמנה מעכבת מאכילה או סיכה בתרומה?<br>והאם היא מעכבת את האב או האדון מאכילת פסח ומדוע?	"ספק אי ערלות שלא בזמנה אוסרת בתרומה ובפסח.<br>אבל במילת זכריו לכו""ע אינה מעכבת, דכתיב המול לו כל זכר וכו' ואז יקרב לעשותו. רק במי שהוא בר מילה."	יבמות דף עא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מילת זכריו ועבדיו מעכבות בעשיית הפסח או באכילתו ומנ""ל?"	"בקרא כתיבא מילת זכריו בעשייה, ומילת עבדיו באכילה.<br>וגמרי מהדדי בג""ש דאז אז."	יבמות דף עא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ילפינן מקרא דמילת זכריו ועבדיו מעכבות גם בשעת אכילה. <br>היכי משכח""ל מילת עבדיו הקיימת באכילה ולא בעשייה?<br>והיכי משכח""ל הכי במילת זכריו? (6 בס""ד ומסקנא)"	"עבדיו - שקנאם בין עשייה לאכילה.<br>זכריו - לס""ד דמילה שלא בזמנה מעכבת גם במילת עבדיו, משכח""ל שנולדו בין זה לזה.<br>למסקנא דאינה מעכבת משכח""ל שחלצתו חמה שבעת ימים קודם, ונעשה בזמן זה ראוי למילה.<br>או דכאיב ליה עיניה והבריא.<br>או שהיו אביו ואמו חבושים בבית האסורים ויצאו.<br>או שהיה טומטום ונקרע ונמצא זכר.<br>או שהוציא ראשו לפרוזדור ז' ימים קודם, וכעת יצא וראוי לימול."	יבמות דף עא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם ערל מקבל הזאה? ומה הראייה?<br>ואלו ב' דחיות נאמרו בזה? וכיצד נדחו?	מקבל. שכן מצינו באבותינו שנכנסו לארץ בי' ניסן ובאותו יום לא מלו משום חולשא דאורחא. ולא יכלו להזות אלא קודם המילה.<br>ואין לומר שלא עשו פסח, דמפורש בקרא שעשו.<br>ואין לומר שעשו בטומאה, דמפורש בברייתא שעשו בטהרה.	יבמות דף עא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי נצטוו על הפריעה?<br>ומה הראייה?<br>ואימא בהנך דלא מלו מעיקרא?<br>ומאי שנית?	כשנכנסו לארץ ומל אותם יהושע. כדכתיב בקרא שנצטווה יהושע למול.<br>ואין לומר באותם שלא מלו, דכתיב שוב, דגם את הנימולים צריכים למול.<br>והא דכתיב שנית להקיש פריעה למילה שהיא מעכבת כמותה. וכדתנן מל ולא פרע כאילו לא מל.	יבמות דף עא		
